zofim.org.il
  
 


 
מחלקת קשרים בינלאומיים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » מחלקת קשרים בינלאומיים » ארכיון הכתבות » כתבה: אמריקאי צופיפניק וחייל יושבים בלובי

תמונת מגזין אמריקאי צופיפניק וחייל יושבים בלובי פורסם על ידי רוני קרופניק
בתאריך 23/12/2008
בכתבה זו צפו 2783 גולשים

 

אמריקאי, צופיפניק וחייל יושבים בלובי של מלון...
 
לא, זו לא התחלה של בדיחה, זה הקיץ שלי, ושל כל מי שהיה במשלחת "חץ וקשת".
אני עומדת לנסות לתאר את החודש הזה, אבל תצטרכו להשתמש בדמיון כדי להשלים את כל מה שאי אפשר לתאר במילים (אתם מבינים, עכשיו התדרדרתי לקלישאות ממוחזרות).
תארו את עצמכם מחולקים לצוותים של 3 ע"י חיילים חייכנים, כשאת שני האנשים האחרים אולי ראיתם רק בהכנות. עכשיו תארו את עצמכם עולים על אוטובוס לנתב"ג ו...לא, לא טסים לחו"ל, אלא מקבלים את פניהם של כ-10 אמריקאים שמעולם לא ראיתם לפני זה. נשמע הזוי? עד שזה נהיה כיף.
 
חודש שלם של חוויות מטורפות כמו גדנ"ע, סנפלינג, קיאקים- מאילת ועד הכינרת שוטטנו עם אותם אמריקאים, עד ששבנו לבתינו בשלום. אז אחרי היכרות קצרה ליד ירושלים, אצנו רצנו לרמות מנשה, ולא הפסקנו לרוץ עד סוף שבוע הגדנ"ע. ובין ריצה לריצה גם מצאנו זמן לדון על נושאים רציניים כמו טוהר הנשק והחזרת שבויים, ללמוד על דרגות וסמלים, וכמובן- לירות במטווח!
וזה לא נגמר כאן...
 
אחרי סוף שבוע בבית עם אורחים אמריקאים, חזרנו ישר לשבוע של חוויות בצפון. לצערי האינסופי על זה אני לא בדיוק יכולה לספר, כי יצאתי להדריך במחנה הקיץ שכולכם מכירים כ"כ טוב.
אז ירדנו לאילת. לא, לא עלינו על שום גשר, אבל בילינו בעיר, ומשם עלינו חזרה, לאט לאט, לכיוון ירושלים, עיר הקודש.
 
אני רוצה לעצור לדקה את הסיפור כדי לספר לכם על היום של מצדה.
 
למצדה עליתי די והותר פעמים עם המשפחה שלי, תמיד עלינו מהסוללה וירדנו משביל הנחש. פעם אחת, אפילו היינו נועזים והקפנו את כל ההר מהאכסניה ועד הסוללה, לפני שעלינו. הגיע היום, וגם עם חץ וקשת היינו צריכים לעלות למצדה. התוכנית הייתה זו: מעלים את התיקים בלילה לאוטובוס, ולמחרת בבוקר קמים ב-3 בבוקר, ועולים ב שביל הנחש, כדי לרדת ברכבל בזמן לארוחת בוקר. באותו הערב הייתי עם בחורה ישראלית נוספת בחדר, ועם עוד שתי בנות שיד הגורל (או יד המפקדת) דאגה שנהיה באותו החדר מתחילת המשלחת (לפחות כשאני הייתי שם). ישבנו באותו הערב ודיברנו עד די מאוחר, בגלל שאני חיכיתי לטלפון מועדת השיבוצים בשבט- אם אתם בשכב"ג, גם את זה אתם בטח מכירים- והתחלנו לדבר על כל מני דברים.
 
זה התחיל מהטלפון שקיבלתי מאמי שסיפרה לי על פיגוע דריסה נוסף שהיה בירושלים (אם אני לא טועה, היינו אמורים להגיע לירושלים בערב של היום למחרת). הבנות נלחצו טיפה, כמו שהייתם מצפים, בעיקר לאור העובדה שהפיגוע הראשון באותו הקיץ היה ביום שהם נחתו. והן התחילו לשאול אותי על המלחמה, ולדבר בניהן על זו שלהן. הפתיע אותי לדעת שאני יודעת על המלחמה בעיראק יותר משהן ידעו, ושאני הייתי מקור המידע הגדול ביותר בשיחה. עוד יותר הפתיעה אותי הבורות של הבנות בקשר למצב בישראל...אז דיברתי, וסיפרתי להם את הכול. על איך שכן, יש לפעמים סכנות, ויש קסאמים בדרום, וכן- בקי

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 6 תגובות | הוספת תגובה


1. למה אין להם חולצות צופים
נכתב על ידי בלו נמולארו משבט עמית בתאריך 23/12/2008 בשעה 15:25
2. יאללה מחלקה 5!!
נכתב על ידי גלעד לוי מאתר קורס תג הצופיות בתאריך 30/12/2008 בשעה 17:23
3. הסיבה שאין להם חולצות צופים
נכתב על ידי אלמוג סקלקה משבט יזרעאל בתאריך 31/12/2008 בשעה 23:18
4. איזו כתבה
נכתב על ידי עדי גרינברגר משבט עומר בתאריך 3/1/2009 בשעה 17:30
5. תודה עדי- ועוד, מי שמתעניין:
נכתב על ידי רוני קרפוניק משבט אלון בתאריך 4/1/2009 בשעה 22:39
6. החולצה הכי יפה בתנועה!!!
נכתב על ידי עדו כהן משבט עמית בתאריך 13/1/2009 בשעה 22:56